לא ידוע מי טבע את האמרה "ביתי הוא מבצרי", אך ברור שאותו אדם התכוון לומר שהבית הוא המקום הבטוח ביותר לאדם, המקום החם והמוגן שבו לא יקרה לו כל רע. אילו, כמו באגדות, היינו פוגשים יצור קסום ומבקשים ממנו שלוש משאלות, קרוב לוודאי שאחת המשאלות שרובנו היינו מבטאים הייתה להזדקן בבית שלנו בכבוד, ולא לעזוב אותו עד יומנו האחרון. ואולם, החיים מזמנים לנו מעברים ושינויים מסוגים שונים. אצל אנשים מסוימים, מגיע השלב שבו הבית כבר אינו המבצר, אינו משרת עוד את צרכיהם, והופך למקום לא בטוח, ומשום כך עליהם לעזוב אותו.
ומה קורה כשהבית כבר אינו מבצר ואף מסכן???
הבסיס להחלטה לעבור למסגרת של בית אבות או דיור מוגן, בין אם הקשיש מקבל אותה בעצמו ובין אם בני המשפחה מקבלים אותה עבורו, הינה לאפשר לקשיש סביבה בטוחה יותר, אשר תקנה לו איכות חיים ובטחון.
כל שינוי שאנו עוברים בחיים, בכל גיל, מצריך מאיתנו פרק זמן להסתגל למציאות החדשה ככל שאנו מתבגרים קשה יותר לשנות הרגלים ולבצע שינויים.
המעבר לבית אבות הוא שינוי משמעותי מאוד בחיי האדם המבוגר.
רב הדיירים שמגיעים אלינו, המעבר נכפה עליהם מסיבות שונות והם לא מבינים מדוע עליהם לעזוב את הבית ולהגיע למוסד. הם צריכים לעזוב את הסביבה המוכרת להם ולעבור לגור יחד עם אדם זר באותו החדר, הם כבר לא שולטים בחייהם, מחליטים בשבילם מה עליהם לאכול, מתי ללכת לישון, באיזה פעילויות ישתתפו וכו'. כל זאת בתקופה שבה הם עוברים שינויים ואובדנים רבים, בבריאותית, תפקודית ומנטלית ובמקביל עסוקים בשאלות רבות הנוגעות למשמעות החיים ולקרבה אל המוות.
אנו רואים מגוון רחב של תגובות: חלקם נכנסים לעצבות גדולה, כעס, אלימות פיסית ומילולית, חוסר תיאבון, חוסר שינה, פחד, התכנסות ועוד…
יחד עם קשיי ההתאקלמות של הקשיש עוברים גם בני משפחתו משבר גדול. רבים מהם מלאי רגשות אשם, הם כועסים על עצמם, מתביישים שלא הצליחו להתמודד עם ההורה בבית. לעיתים נראה עניינים לא פתורים ביחסים בין חברי המשפחה שבאים לידי ביטוי בתקופה משברית זו.
מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לסייע לכם מעט בהתמודדות המורכבת הזו?
עצה ראשונה – חיזוק הקשר עם בני המשפחה
על מנת לסייע לבן המשפחה היקר לעבור את התקופה הקשה ולהתרגל לאורח החיים החדש, כדאי לעטוף אותו חום ואהבה ולשמש עבורו אוזן קשבת. בסופו של דבר, אתם הסביבה הקרובה והבטוחה ביותר עבורו וככל שתקיפו אותו ותישהו במחיצתו, כך הוא עשוי להרגיש מוגן ויציב יותר. זאת ועוד, רצוי לעודד את המבוגר העובר את תהליך השינוי המתואר לשתף ולדבר על קשייו.
המשפחה משמשת מקור עיקרי לתמיכה אמוציונאלית , לשאיבת אנרגיה, דימוי עצמי חיובי, בטחון, תחושה של המשכיות, ואף, במקרים רבים, הטעם בשבילו כדאי לחיות.
קשישים שילדיהם ממעטים לבקרם, מדברים בכאב על הרגשה של בדידות קשה ותחושה של נטישה. לעיתים הקשיש רואה את עצמו מבעד לעיניהם של האחרים- בעיקר בני משפחה- וכאשר הם נרתעים מחברתו הדבר ניכר בפגיעה בדימוי העצמי שלו. אין ספק שהרווחה הנפשית של הקשיש עולה ביחס ישיר לתכיפות הביקורים של בני המשפחה.
סיבות אפשריות לבני משפחה שאינם מבקרים:
- חרדה מפני הזקנה המרחיקה אותם מהמוסד בו מאושפז/ת ההורה.
- רגשות אשם קשים על ש”השליכו” את ההורה למוסד במקום לשאת בנטל בעצמם.
ותפקיד נוסף ולא פחות חשוב שלנו הוא:
לראות אתכם, בני המשפחה המטפלים כבני אדם ולא רק כמטפלים וכן, מותר לכם לחיות ולהנות בזמן שבן משפחה שלהם חולה וסובל. אם אתם תסבלו או תימנעו מלחיות – זה לא יתרום לו כלום!
להזכיר לכם את עצמיכם:
- שגם אתם צריכים למצוא את טעם החיים שלכם, לצד הטיפול והמחלה של ההורה, כדי שהורה שלכם לא יישא את הנטל של איך אתם קמים בבוקר.
- שיש לכם זהויות נוספות מלבד היותכם בני משפחה מטפלים. אל תזניחו אותן.
- להזכיר לכם את הבריאות הפיסית שלכם – כל בוקר תשאלו את עצמיכם את השאלה – איך המצב הבריאותי שלי היום בהשוואה לעבר, איך מצב ברוח שלי, איך אני ישן בלילה, איך אני מצליח לשמור על אורח חיים בריא אשר כולל תזונה מיטבית, פעילות גופנית ורגיעה, איך אני מצליח להמשיך ולעשות דברים שחשובים ל ואני אוהבת לעשות.
- שורת הרווח – למרות הקושי תמיד לנסות למצוא את שורת הרווח: סיפוק, הכרה ביכולות עצמיות, הגברת תחושת הערך העצמי, הזדמנות לתקשורת מחודשת, משמעות – זכיתי לטפל בהורי בזקנתם (הגיעו לגיל זקנה)
- ודבר חשוב נוסף – סליחה לעצמיכם, להורים שלכם, זה לא הזמן לחשבונות. תהיו סלחניים וטובים עם עצמיכם, תקבלו את עצמיכם כמו שאתם, וכן, אינכם משולמים! ממש מפתיע! מי מאיתנו מושלם. אפשר לשחרר מעט את תחושות האשם, הם לא מחזקים אתכם והן לא תורמים לא לכם ולא לבן המשפחה שאתם מטפלים בו. לרב הן רק מחבלים.
- תקבלו את כל קשת הרגשות שעולים בכם, גם כאלו שאינן מקובלות ביומיום.
- משאבים משפחתיים ואישיים חשובים: קבלה, גמישות, תקשורת, החזרת תחושה של שליטה ובחירה ושיתוף פעולה על מנת להגיע לאיזון מחודש.
